אוטנטיות? כדאי לכם:-)

מכירים?
את המחשבה הזאת,
ש"אני לא מספיק טובה",
ש"אני ממש לא מושלמת",
ואולי "אני אפילו מקולקלת",
"פגומה"...

המחשבה ש"אחרים, הם מוצלחים,
הם מצליחים,
להם בטח אין את הפגמים שיש לי".

והרגשות האלו,
הבושה, הפחד,
שרק לא יראו אותי באמת,
שרק לא יגלו את הפגמים,
המאמץ לא להסגיר את מי שאני "באמת",
"שרק לא יגלו, כי מה יחשבו עליי? איך אתפס בעיניהם?" ...

הרגשות האלו, של הבושה והפחד, שמתעוררים כתוצר של המחשבות הללו, הנסיון לא להרגיש את הרגשות הלא נעימים האלו ומכאן הבריחה לאכילה, של המתוק והמלוח, של הלבלוע כמעט בלי ללעוס, העיקר לאכול משהו מתוך האשליה, שאם אוכל, לא ארגיש את הבושה והפחד, הם יעלמו, ואז אולי אז, אהיה יותר מאושרת... מחשבות, מחשבות מחשבות...

ההבנה העמוקה והזרה לנו בדרך כלל, היא, שרק אוטנטיות, רק אומץ כן ועמוק, להביא את עצמי כמו שאני, אמיתית, כנה, עם המקומות הכביכול "לא מוצלחים" שלי. אוטנטיות מתוך חמלה גדולה לעצמי, קודם כל לעצמי, מתוך קבלה שלי את עצמי, קודם כל את עצמי, כי אם אין לי לעצמי אין סיכוי שיהיה לי לאחר. היכולת להניח ולהרפות מהמחשבה  של "איך אני צריכה להיות"? מתוך הבנה ש"אני מספיק טובה כבר עכשיו".  שם, שם נמצאת תחושת הקלילות, שם היכולת שלי להעז לתת, לקבל, לעצמי, לאחר, מבלי לדעת מה יצא לי מזה ואז, אז לחוות חוויה של אושר.

בזה בדיוק עוסקת המדיטציה,
בזה בדיוק עוסק תרגול המיינדפולנס, הקשיבות.
בדיוק את המקומות האלו הוא מתרגל,
את היכולת לזהות את סוג המחשבות שעולות לנו, את סוג הרגשות שמתעוררים בנו. לפתח בנו עוד ועוד את תשומת הלב, את היכולת להתבונן בהם ורק לראות אותם, כמו היו בלונים המופרחים באויר ועפים עם הרוח. ומשם, לאט לאט, להניח להם לעוף, להבין שכמו כל דבר, גם המחשבות שלנו הן דבר זמני, הן באות וחולפות, הן אינן אנחנו.

ומתוך התרגול הזה, לאט לאט בחמלה גדולה לעצמינו, מתאפשר לנו להיות אנחנו, מספיק טובים כמו שאנחנו כבר, אמיצים יותר ויותר להיות כמו שאנחנו כבר, אוטנטים לעצמינו ולאחר, שלמים עם היותינו לא מושלמים ויתרה מזה מבינים שבזה יופיינו וייחודינו. עכשיו אפשר לצמצם יותר ויותר את האכילה הרגשית, את זו שמטרתה להרדים את המחשבות, להרדים את התחושות והרגשות המאוד לא נעימים האלו, עכשיו אנחנו יכולים לה, יכולים יותר ויותר בלעדיה, כי סוף סוף, זה בסדר, סוף סוף אנחנו מפסיקים להילחם, סוף סוף מותר לנו להרגיש את מה שאנחנו מרגישים, סוף סוף מותר לנו להיות אנחנו,
הכל בסדר:-)