מדיטציה - איזו מן חיה זו ?
לרבים מאיתנו המילה מדיטציה מתקשרת לתרגול רוחני או יותר נכון "רוחניקי" , מנת חלקם של חבר'ה זרוקים, בדרך כלל במזרח, שמחפשים את עצמם.
אז זהו שלא!!!
המדיטציה על סוגיה השונים, שמאטה (תשומת לב), ויפסנה (התבוננות) מיינדפולנס (קשיבות), היא כלי תרגול עתיק יומין, תכליתי ומעשי, זמין לכל נפש ויוצא דופן בהשפעה החיובית שהוא מציע לכל אחד ואחד מאיתנו על איכות חיינו בכלל ובמצבי אכילה רגשית בפרט.
למי מאיתנו אין מליון ואחת מחשבות שרצות לו בראש בו זמנית?
למי מאיתנו אין בכל רגע נתון מחשבות על דברים שאנחנו רוצים לעשות, דברים שאנחנו צריכים לעשות, מחשבות על זה שאין לנו מספיק זמן להכל ואנחנו בתחושה שאנחנו מג'נגלים ממשימה למשימה.
רוב הזמן רובינו עסוקים בלדאוג, עסוקים במחשבות, חרדה לגבי העתיד
(מה יהיה? איך נתמודד עם מצב כזה או אחר?)
או עסוקים במחשבות לגבי העבר (האם עשינו את הדבר הנכון? האם מה שאמרו לי אומר ש... לו הייתי מתנהג אחרת, אז...)
בכל רגע נתון אנחנו חושבים על עניינים כאלו ואחרים, שמעסיקים, מאתגרים, מטרידים אותנו ברמת ההורות, זוגיות, כסף, משקל...
שיחות שמתנהלות לנו בראש על האם אנחנו מוצלחים? לא מוצלחים?האם אנחנו מצליחים? מה חושבים עלינו? האם אנחנו מוצאים חן בעיני אחרים?בעיני עצמינו? מסופקים? מאושרים? ועוד ועוד ועוד...
העומס המחשבתי הזה, מייצר בנו הרבה מתח וסטרס, הוא מעייף ומתיש אותנו וגובה מאיתנו מחיר.
כאן נכנס תפקידה של המדיטציה,
הישיבה למדיטציה איננה מעלימה את הסוגיות ואיננה מתיימרת להעלים את המחשבות,
אז אם כך, מה היא עושה?
בראש ובראשונה היא מאפשרת לנו להיות ערים ונוכחים להן, דרך התרגול נפתח תשומת לב למתרחש הרגע ועכשיו, בין אם זה בנו - מחשבות, תחושות, רגשות... ובין אם זה במרחב בו אנו נמצאים - קולות, ריחות, צבעים, צורות...
מתוך הנוכחות הזאת מתאפשרת השקטה והאטה של קצב המחשבות, השקטה של תחושת הבלגן והפחתה בתחושת המתח והדריכות שכל המחשבות והשיחות הפנימיות האלו מייצרות לנו בפנים. כשיש רגיעה בקצב ובכמות המחשבות, אז מן הסתם אנחנו נהנים מרגיעה כללית. הנשימה הופכת רגועה ומלאה יותר, אנחנו הופכים נינוחים ורגועים יותר, השיפוטיות והביקורתיות שלנו כלפי עצמינו פוחתת, אנחנו נעשים ידידותיים יותר לעצמינו ולסביבה, התפקוד שלנו נעשה יעיל ומדויק יותר, יכולת הריכוז שלנו עולה, הדברים מתבהרים לנו וקבלת ההחלטות שלנו נעשית פשוטה וקלה יותר, אנחנו פחות מתרגשים ונסערים מכל דבר, הבזבוז האנרגתי שלנו פוחת, החיוניות שלנו גדלה ומכאן שהרווחה האישית שלנו גדלה ואיתה גם איכות חיינו.
ואיך זה קשור להתמודדות עם אכילה רגשית?
לדבר על תזונה נכונה ועל הרגלי אכילה בריאים, זה דבר נהדר וחשוב, הענין הוא שבמצבי אכילה רגשית זה לא מספיק. במצבי אכילה רגשית לאוכל יש תפקיד חשוב והוא משמש כפיצוי, כאמצעי מנחם, כפעולת הסחה, הוא עוזר לנו (לפחות ככה אנחנו חושבים) לא להרגיש, כיוון שלהרגיש רגשות שליליים כמו שיעמום, תסכול, כעס, אכזבה, אשמה, בושה... זה בדרך כלל לא נעים ומכיוון שאנחנו לגמרי לא מודעים לעצמינו, לאותן רגשות, תחושות, מחשבות... אז האוטומט שלנו, זה לאכול!!! ובמרבית המקרים כתוצאה מהאכילה הזו מתעוררים בנו עוד יותר ביקורתיות, שיפוטיות, רגשות אשם, בושה, תחושת כשלון ועוד רגשות שליליים כאלו ואחרים, שרק מביאים לאכילה נוספת וכן הלאה וכן הלאה...מעגל אינסופי שכזה.
מכאן שהמסקנה היא פשוטה:
ככל שמתרגלים מדיטציה במצבי אכילה רגשית מתקיימים שני דברים:
1. מפתחים ומשכללים את רמת המודעות ותשומת הלב שלנו לעצמינו כך שנוכל לזהות כשעולה צורך לאכול ולהבין על איזה צורך זה בא לענות.
2. מפחיתים רגשות שליליים אשר מייצרים אכילת יתר.
3. לומדים לשהות עם אותם רגשות שליליים שעולים מבלי לנסות באופן אוטומאטי לפתור אותם בעזרת אכילה.
כל זה תורם להרגלי תזונה נכונה, אכילה מאוזנת יותר, ירידה במשקל וייחסים בריאים יותר עם האוכל, הגוף והמשקל.