הדרך אל הדרך

על פניו, נדמה שיש דרך, דרך שאם רק נלך בה, נבטיח לעצמינו את האפשרות לקיים אורח חיים בריא, אורח חיים כזה שבו מתקיימים יחד פעילות גופנית, פעילות מחזקת, מגמישה, משפרת סיבולת לב ריאה, מגבירה קצב חילוף חומרים, משחררת לדם אנדורפינים אשר תורמים לתחושה טובה, וזאת יחד עם אכילה מבוקרת, בריאה, מאוזנת, מגוונת מסודרת, כזו שמספקת את צרכינו הפיזיים והרגשיים כאחד, תורמת לבריאותינו, קשובה לרמות הרעב והשובע שלנו, פותרת או מונעת מצבי עודף משקל... דרך, כזו שיש בה כללים ברורים ומובנים, שכל שעלינו לעשות זה לפעול על פיהם וליישמם אחד אחד ומכאן הכל קורה...

נשמע פשוט כל כך וקל לביצוע, אז איך זה שאיננו עולים על הדרך הזו ופשוט הולכים בה?...

אולי מפני שבכדי ללכת בדרך מסויימת קודם כל עלינו לעשות דרך אל הדרך, עלינו להסכים לצאת, לחפש ולמצוא אותה.

ואיך מוצאים את הדרך? מתחילים לתרגל, לתרגל אלמנטים מהדרך ביומיום, לתרגל אכילה בריאה ומבוקרת, לתרגל בחירה, לתרגל פעילות גופנית, לתרגל איזון, גיוון, סדר, לתרגל הקשבה לחשקים, לתרגל זיהוי תחושות רעב ושובע... ומתוך התרגול ההולך וחוזר, מתוך כך שלפעמים עובד ולפעמים פחות, מתוך ההתנסות שוב ושוב, הופכות בהדרגה התנהגותינו והתנהלותינו למיטיבות ובריאות יותר. צעד ועוד צעד, מזהה כף רגלינו את הנתיב, מזהה את הדרך עד שכעת אנו צועדים בה, צועדים וממשיכים לשכלל את התנהלותינו צועדים וממשיכים לשכלל את בחירותינו את התנהגותינו, צועדים וממשיכים להתקדם בה עד הפכנו בעצמינו, להיות הדרך