יש הבנה ויש...הבנה

באחד הבקרים השבוע,
כשאני צועדת בפארק, מצאתי את עצמי כהרגלי, הולכת ומתבוננת
והינה פגשתי מחשבה או נכון יותר תחושה נוכח מחשבה שעולה, תחושה כזו שאני מכירה היטב, כזו שמלווה אותי שנים. לא משנה כמה הפכתי בה וניסיתי לגשת אליה באופנים כאלו ואחרים, התחושה נוכח המחשבה נותרה בעינה, סירבה להשתנות ועוררה בי אי נחת רבה.
ובכן ( כמו שחברה טובה שלי אומרת באינפוף קל...) באותה הליכה בעודי פוגשת במחשבה ובתחושה העולה ובעודי מסכימה להתבונן במתרחש, התעוררה בתוכי הבנה, הבנה עמוקה, תובנה, כזו שמאוד ריגשה אותי, שכן גם בעבר הבנתי כל מיני אך עדיין, דבר לא השתנה ואי הנחת נותרה בעינה, מה שאומר שיש הבנה ויש, הבנה. ההבנה שהפציעה בתוכי הפעם כמו ניפצה משהו בתוכי , כמו פרקה דפוס מחשבתי קבוע וכתוצאה מכך חשתי שכמו דבר מה נפתח והשתחרר פנימה ונמלאתי תחושה גדולה של חופש.
בכל פעם שאני נדרשת למשימות סביב נקיונות הבית...כלים, כביסות, סידור...אני מתמלאת בתחושת קבס חזקה. המחשבה לנקות, לסדר, לכבס, לקפל...מעוררת בי תחושת מיאוס ומעוררת מחשבות כמו "איזה בזבוז זמן" , "בא לי לעשות דברים אחרים, מעניינים יותר, חשובים יותר, מפתחים יותר, ממלאים יותר..." כמו יש עולם שלם של עשייה ותוכן שהוא מפתח, מעניין, מאתגר, מלמד, מרגש... ויש עולם של עשייה שנתפסת כמשעממת, מיותרת וסיזיפית. הסתכלתי על המסקנה הזו שמנהלת אותי שנים ופתאום עלתה בי שאלה, "ומה אם יתאפשר לך לייצר מסקנה חדשה? פרדיגמה אחרת?..."
עד היום מה שהנחה אותי, זה להביא את איכויות המיינדפולנס לכל משימה כזו, להביא
את מה שנקרא מלוא תשומת הלב לעשייה כחלק מתרגול מיינדפולנס ביומיום בתקווה שעצם תפיסת המשימה כזמן תרגול , ישחרר אותי מתחושת אי הנחת או אם אנחנו עוסקים במיינדפולנס, אזי יאפשר לי להסכים לפגוש את אי הנחת מקרוב ( שזה לכשעצמו דבר משמעותי מאין כמוהו) אך הפעם נפתחתי לעניין חדש, נפתחתי לאפשרות להטיל ספק בסיפור שאני מספרת לעצמי וחשוב לציין שכל זה התאפשר בזכות המיינדפולנס, בזכות המדיטציה וחוכמת הדרך שמזמינה אותנו להתבוננות סקרנית ולהסכמה להטיל ספק, להטיל ספק במסקנה הזו ולבחון האמנם היא האמת? ואולי יש דרך אחרת לתפוס את הדברים? אולי מעצם הטלת הספק, זיהוי הסיפור שאני מספרת לעצמי, ניתן לפרק מסקנה ובעצם לחווט את התודעה מחדש באופן שמיטיב עימי?...
וכך היה, הזכרתי לעצמי שגם תהליך האימון, גם תרגול מדיטציה, מיינדפולנס, לימוד ותרגול הדהרמה (החוכמה הבודהיסטית)... כולם, כל אחד בדרכו, עוסקים בנקיון, נקיון בדיבור, בתודעה, ברגש, במחשבה...מה שמזכיר לי שנתקלתי פעם, באמירה של פסיכולוגית שהכרתי שאמרה שכששואלים אותה במה היא עוסקת היא עונה ב"ניקוי פסולת"...
וכך קרה, שהתעוררה בי ההבנה העמוקה שכל משימה/ עשייה שעוסקת בנקיון פיזי במרחב החיים, היא לא אחרת מאשר עוד דרך ותרומה משמעותית לעבודה עמוקה לנקיון פנימי והתפתחות אישית. ברגע שהתעוררה בי ההבנה שאין נפרדות בין נקיון הכלים ותרגול מדיטציה, ברגע שאין זה כן וזה לא, ברגע שאין זה תורם וזה בזבוז זמן, ברגע שאין זה עיקר וזה מיותר התאפשר לי להניח לתחושת הכבס ואי הנחת ויותר מזה, מאותו רגע, אני מוצאת את עצמי מטאטא את הבית והגינה, מכבסת, תולה, מקפלת ומסדרת בארונות בתחושת שמחה ואולי במובן העמוק יותר, בתחושת משמעות🙏